מה לעשות בזמן התקף אפילפסיה? עזרה ראשונה צעד אחר צעד

הדבר החשוב ביותר שצריך להבין כשניצבים מול אדם הסובל מהתקף אפילפטי: אתם המפתח לבטיחות שלו.

בשניות הראשונות של ההתקף, תפקידכם אינו "לעצור" את הפעילות החשמלית במוח (פעולה הדורשת תרופות), אלא לייצר סביבה מוגנת שתמנע מהסובל לפגוע בעצמו.

לאורך 30 שנות שירותי כפראמדיק פעיל בשטח, ודרך הדרכת למעלה מ-10,000 חניכים באמיתי עזרה ראשונה, ראיתי זאת שוב ושוב: פעולות פשוטות ורגועות של הסובבים הן אלו שעושות את ההבדל בין אירוע שמסתיים בשלום, לאירוע המסתבך בשל חוסר ידע.

מהי בעצם אפילפסיה?

אפילפסיה היא הפרעה נוירולוגית כרונית המאופיינת בפעילות חשמלית לא תקינה בתאי המוח. מצב זה גורם לשיבוש זמני בתקשורת התקינה בין תאי העצב.

חשוב להבין: זהו מצב רפואי פיזיולוגי נפוץ, שאינו מעיד על חולשה או מחלת נפש.

התקפים אפילפטיים (Seizures) נעים על מנעד רחב:

  • התקפי ניתוק קלים: נראים לעיתים כמו התקפי "בהייה".
  • התקפים טוניים-קלוניים: התקף פרכוסים מלא שבו האדם מאבד הכרה ונופל לקרקע.

המראה של התקף יכול להיות מטלטל, אך הידע המוקדם שתקבלו כאן הוא הכלי שלכם לפעולה ממוקדת מטרה.

הכשרה מקצועית במסגרת קורס עזרה ראשונה היא מה שעושה את ההבדל בין אדם שעומד חסר אונים לבין אדם שלוקח פיקוד ומציל חיים. באמיתי עזרה ראשונה, אנחנו מקפידים על לימוד של "פרוטוקול השטח" – איך לזהות את סוג ההתקף, מתי להזמין נט"ן (ניידת טיפול נמרץ), ואיך בדיוק להגן על הראש והגוף של הסובל מבלי להפעיל כוח מיותר או מסוכן. ידע תיאורטי אינו מספיק כשהאדרנלין עולה; הניסיון שלי כמי שטיפל במקרים כאלו במצבי קיצון מלמד אותי שהתרגול המעשי הוא מה שמאפשר למוח שלנו "לשלוף" את הפעולה הנכונה ברגע האמת.

זיהוי נכון של סימני האזהרה וביצוע סדר פעולות מקובע מראש הם אבני היסוד של הטיפול הרפואי הראשוני. כפי שאני תמיד מדגיש לחניכים שלי, המטרה שלנו היא "צמצום נזק". האם האדם בסכנת חנק? האם הוא עלול ליפול על חפץ חד? האם ההתקף נמשך מעבר לזמן המקובל? אלו השאלות שצריכות להדהד בראשכם, ולא השאלה "מה עושים עכשיו?". ההדרכות שלנו נועדו לתת לכם את הביטחון הזה, כדי שברגע האמת, לא תהססו. בפרקים הבאים נצלול לעומק הצעדים המעשיים, מהחוקים הברורים (ולא, אסור לדחוף אצבעות לפה!) ועד למה שקורה אחרי שההתקף מסתיים.

מה עושים עם אדם חווה התקף אפילפטי?

כך פועלים בזמן התקף

התקף אפילפטי (פרכוס) הוא למעשה "קצר חשמלי" רגעי במוח, והפעולה הנכונה ביותר שלכם היא פשוטה, ממוקדת ומבוססת על הגנה פיזית בלבד.  אני מדגיש תמיד בפני החניכים שלנו: אל תנסו לעצור את ההתקף. אין לכם כלים רפואיים בשטח לעשות זאת, וכל ניסיון להשתלט על הגוף של החולה עלול להסתיים בפציעה – גם של המטופל וגם שלכם.

שלב 1: אבטחת הסביבה ומניעת חבלות

הפעולה הראשונה והחשובה ביותר היא הרחקת חפצים מסוכנים מאזור המטופל. במהלך התקף טוני-קלוני (התקף עם אובדן הכרה ופרכוסים כלליים), האדם מאבד שליטה על גופו ועלול להטיח את ראשו או גפיו בחפצים סביבו. ראיתי בקריירה שלי מקרים שבהם הנזק מהנפילה היה חמור יותר מההתקף עצמו.

  • הגנה על הראש: הניחו משהו רך מתחת לראשו של החולה (תיק, סווטשירט מקופל). אל תנסו להחזיק את הראש בכוח.
  • פינוי שטח: הרחיקו כסאות, שולחנות או חפצים חדים מטווח הפרכוסים.
  • זמן: הסתכלו בשעון. משך ההתקף הוא נתון משמעותי לצוותים הרפואיים שיגיעו בהמשך.

שלב 2: מה לעולם לא לעשות בזמן פרכוס (מיתוסים מסוכנים)

  • אל תכניסו חפצים לפה: הטעות הנפוצה והמסוכנת מכולן. אין דבר כזה "בליעת לשון" בזמן פרכוס! הכנסת אצבעות תסתיים כמעט תמיד בנשיכה חמורה של המטפל.
  • אל תרסנו בכוח: אל תנסו לעצור את תנועות הגוף. השרירים במתח עצום, וריסון בכוח עלול לגרום למטופל לשברים או פריקות כתף.
  • אל תכפו שתייה: קיימת סכנת חנק (אספירציה) מיידית. המתינו עד לחזרה מלאה להכרה.

שלב 3: הטיפול לאחר ההתקף (מצב פוסט-איקטאלי)

לאחר שהפרכוסים פוסקים, המטופל יהיה לרוב במצב של בלבול, עייפות עמוקה, ולעיתים אף אובדן הכרה זמני – זהו המצב הפוסט-איקטאלי. המוח עבר עומס אדיר וזקוק לזמן התאוששות.

  • הטיה הצידה: אם המטופל אינו בהכרה אך נושם, הטו אותו לתנוחת התאוששות (על הצד) כדי לשמור על נתיב אוויר פתוח ולמנוע חנק מהפרשות.
  • ניטור: הישארו איתו עד שהוא חוזר להכרה מלאה ומבין מה קורה סביבו.
  • הרגעה: דברו בקול רגוע ושקט. הבלבול הוא מפחיד עבורו לא פחות מההתקף עצמו.

שלב 4: מתי להזמין ניידת טיפול נמרץ (101)?

עליכם להזמין עזרה רפואית מיידית אם ההתקף נמשך מעל 5 דקות, אם מדובר בהתקף ראשון של האדם, אם מדובר במטופל שאינכם מכירים כחולה אפילפסיה או אם התרחשה פציעה משמעותית במהלך הנפילה. ברוב המקרים של אפילפסיה ידועה, ההתקף מסתיים מעצמו, אך כפראמדיק אני יודע ש"מצב אפילפטי ממושך" (Status Epilepticus) – התקף ממושך ללא חזרה להכרה בין התקף להתקף הוא מצב מסכן חיים הדורש התערבות תרופתית דחופה.

הלמידה המעשית: למה זה קריטי

הסיבה שאנחנו באמיתי עזרה ראשונה מתעקשים על תרגול מעשי בתוך קורס עזרה ראשונה היא שברגע האמת, הזיכרון השרירי שלכם הוא מה שיקבע. בזמן לחץ, היכולת לחשוב בהיגיון נפגעת. במהלך הדרכות שאנו מעבירים לארגונים או במסגרת קורס עזרה ראשונה שלנו, אנחנו משתמשים בבובות חכמות ובסימולציות שמדמות התקפי פרכוסים. כך, כשתיתקלו בסיטואציה במציאות, לא תעמדו מול המטופל בחרדה, אלא תפעלו מתוך אוטומציה מקצועית. הניסיון שלנו עם מעל 10,000 חניכים מלמד אותנו שמי שעבר הכשרה מסודרת הוא האדם שמרים את הראש ומציל את המצב.

למה הידע שלכם הוא כלי העבודה הכי חשוב?

היכולת להגיש עזרה ראשונה נכונה בזמן התקף אפילפטי אינה דורשת ציוד יקר, אלא דורשת ביטחון, הבנה של התהליך וניסיון שטח. כפראמדיק שראה אינספור מקרים, אני יודע שהפער בין טראומה משנית לבין החלמה בטוחה טמון בהחלטות שאתם מקבלים בשניות הראשונות. האם תהיו אלו שישמרו על ראשו של המטופל מלהיחבט ברצפה, או שתעמדו בצד חסרי אונים? הידע הוא מה שמאפשר לכם לבחור באופציה הראשונה.

באמיתי עזרה ראשונה, אנחנו לא מעבירים רק "תיאוריה". הניסיון שלי, כמייסד ומנהל המערך, המבוסס על מעל 30 שנות עשייה רפואית, מוטמע בכל אחד מהקורסים שלנו. בין אם מדובר בהכשרת עזרה ראשונה בסיסית, השתלמות מקיפה של 22 שעות לארגונים, או סדנת חירום ייעודית לטיפול בילדים ותינוקות – אנחנו מביאים את השטח ישירות לכיתה.

מצבי חירום אינם שולחים הודעה מוקדמת. היכולת להציל חיים ולמנוע נכות נמצאת, פשוטו כמשמעו, בידיים שלכם.

רוצים לקבל את הכלים והביטחון להציל חיים בזמן אמת?

הצטרפו עכשיו לאחד מקורסי העזרה הראשונה שלנו, תרגלו על סימולטורים מתקדמים, ולמדו מפראמדיקים עם עשרות שנות ניסיון בשטח.

לחצו כאן לפרטים על קורסי עזרה ראשונה והרשמה >

שאלות נפוצות

האם מותר להכניס חפץ או אצבעות לפה של אדם מפרכס?

בשום אופן לא, זו פעולה מסוכנת שעלולה לגרום לנזק בלתי הפיך לשיניים של המטופל ולפציעה חמורה של האצבעות שלכם. המיתוס על "בליעת לשון" אינו רלוונטי במצב של אפילפסיה, שכן הלשון היא שריר שלא נבלע, אלא עלול רק לצנוח לאחור ולחסום את נתיב האוויר לאחר שהפרכוסים נפסקים.

יש להזמין עזרה רפואית דחופה כאשר ההתקף נמשך מעל 5 דקות, כאשר מדובר בהתקף ראשון בחייו של האדם, אם המטופל נפצע במהלך הנפילה, או אם הוא אינו חוזר להכרה לאחר שהפרכוסים פסקו. כפראמדיק, אני מדגיש: במקרה של ספק, תמיד עדיף להזמין את מד"א – עדיף שצוות רפואי יגיע ויבצע הערכה, מאשר שתחכו בבית למצב שמחמיר ללא שליטה.

הפעולה הראשונה היא בדיקת המטופל והטייה שלו לתנוחת התאוששות (על הצד) כדי להבטיח נתיב אוויר פתוח ולמנוע חנק מהפרשות או הקאות. לאחר שהפרכוס מפסיק, המוח נמצא במצב של "אתחול" (מצב פוסט-איקטאלי), והמטופל עשוי להיות מבולבל מאוד או מנומנם; שמירה על נתיב אוויר היא קריטית בשלב הזה.

לא, לא ניתן לעצור התקף אפילפטי באמצעותו של גורם לא רפואי ללא תרופות מתאימות. תפקידכם בשטח הוא לא "להפסיק" את הפעילות החשמלית במוח, אלא לוודא שהאדם לא יפגע מעצמו בזמן שההתקף חולף מאליו.

אהרון מייסד אמיתי הדרכות וקורסים עזרה ראשונה

אהרון אמיתי
פראמדיק ומרצה בתחום העזרה הראשונה עם ניסיון רפואי והדרכתי של למעלה מ 30 שנה.

מתפקד כפראמדיק מתנדב בארגוני ההצלה השונים ובמילואים ומטפל בנפגעים על בסיס יום-יומי. משמש כמרצה בתחומי רפואת חירום ומלווה כיועץ את המוסדות האקדמיים הגדולים בישראל, משרדי ממשלה, ארגונים ביטחוניים וחברות בינלאומיות רבות הפועלות בארץ.

מוסמך כמדריך החייאה מתקדמת (ACLS) ע"י איגוד הלב האמריקאי (AHA) ובוגר קורס ממונה בטיחות לעבודה בעל אישור כשירות.

מייסד ומנהל את אמיתי עזרה-ראשונה התמחה ביצוע הדרכות עזרה-ראשונה מרתקות הכוללות פיתוח ושימוש בטכנולוגיות למידה מתקדמות וייחודיות.

תוכן עניינים

נשמח לענות לכל שאלה

תפריט נגישות