בחן את עצמך

לפניך מספר שאלות לבחינה עצמית:

שאלה מספר 1: פחמן דו חמצני (CO2) הוא: ₍₇₂₀₎

גז חיוני לתהליך הנשימה, נוצר במוח ובהתאם לערך שלו-מופיע הדחף הנשימתי.

גז לא חשוב.

"חמצן משומש". נוצר בעקבות פעילות התאים ונפלט החוצה בנשיפה.

גז חיוני לתהליך הנשימה שהגוף מקבל בעיקר מבחוץ, בשאיפה.

שאלה מספר 2: אחוז החמצן (O2) באוויר החופשי ("אוויר חדר") הוא: ₍₇₁₉₎

כמעט 100%

21%

קשה לדעת, תלוי בהרבה פרמטרים

78%

שאלה מספר 3: תהליך "חילוף הגזים" מתבצע ב: ₍₇₂₁₎

בסימפונות, בחלקן העליון. שם הנימים עוטפים את הסימפונות ודרכן מתבצע השיחלוף בין חמצן לפחמן דו חמצני.

הגזמת אחי, אתה חופר. לא רלוונטי אלינו.

לאורך קנה הנשימה, שם הנימים עוטפים את הקנה ודרכן מתבצע השיחלוף בין חמצן לפחמן דו חמצני.

נאדיות הריאה, שם הנימים עוטפים את הנאדיות ודרכן מתבצע השיחלוף בין חמצן לפחמן דו חמצני.

שאלה מספר 4: במבוגרים, באופן גס, מהם ערכי קצב הנשימה (הגבול העליון והגבול התחתון) שצריכים להדליק עבורנו נורה אדומה? ₍₇₂₂₎

מעל 30 נשימות או פחות מ 6 בדקה.

מעל 30 נשימות או פחות מ 10 נשימות בדקה.

אין מספרים מוחלטים, תלוי במטופל. יש מטופלים שנושמים 6 נשימות / 60 נשימות בדקה והם סבבה.

מעל 50 נשימות או פחות מ 10 נשימות בדקה.

שאלה מספר 5: הערכת מצב נשימתי של מטופל כוללת התרשמות מ (רמז-ר"ת): ₍₇₁₈₎

יכולת המטופל לדבר באופן רציף / מילים בודדות / לא מצליח בכלל. בהתאם לכך נקבעת חומרת מצבו.

קצב נשימות בדקה, זה המדד המרכזי בהערכת מצב נשימתי.

מדידת סטורצייה באמצעות פלסאוקסימטר (בדגש על מכשיר אמין, ווידוא מדידת דופק תואמת למדידה ידנית).

נשימות (קצב בדקה), שימוש בשרירי עזר, יכולת דיבור, מנח (תנוחת המטופל), האזנה לריאות.