בחן את עצמך

לפניך מספר שאלות לבחינה עצמית:

שאלה מספר 1: לאיזו התנהגות נצפה מצד המטופל לאחר פרכוס? ₍₇₀₃₎

חיוורון והזעה, דופק איטי ולחץ דם גבוה.

שחרר אותנו, בחייאת.

תשישות / עייפות / ירידה ברמת הכרה יחד עם עצבנות וחוסר נכונות לשתף פעולה.

אין משהו אופייני, משתנה בין מטופל למטופל.

שאלה מספר 2: מה תהיה ההתייצגות של 'פרכוס קלאסי'? ₍₇₀₇₎

אין התייצגות קבועה, משתנה בין חולה לחולה.

פרכוס חלקי. לדוגמא-יד ורגל ימין בלבד.

פרכוס פתאומי כללי, תנועות "טוני קלוני" מלוות בספאזם וקצף מהפה, אורך בד"כ מעל 2 דקות.

פרכוס פתאומי כללי, תנועות "טוני קלוני" מלוות בספאזם וקצף מהפה, פוסק בד"כ מעצמו תוך 2 דקות.

שאלה מספר 3: הגעת לחולה בפרכוס פעיל, מה הטיפול? ₍₇₀₅₎

הזמנת אט"ן, ריפוד סביבת הראש, העשרה בחמצן, טלפון למוקד הרפואי לקבלת אישור להזרקת אפיפן.

פתיחת הלסתות בכוח והחדרת מנתב אוויר, העשרה בחמצן, הזמנת אט"ן.

הזמנת אט"ן ויציאה לחבירה, ריפוד סביבת הראש, הטייה על הצד, העשרה בחמצן.

ריפוד סביבת הראש, הטייה על הצד, העשרה בחמצן. אין צורך באט"ן כי הפרכוס ממילא יפסיק לפני שהאט"ן יגיע.

שאלה מספר 4: מהי תקופה 'פוסט אקטלית'? ₍₇₀₆₎

תקופה פוסט אקטלית היא התקופה לאחר העילפון, הזמן עד שהחולה חוזר להכרה מלאה.

תקופת הפרכוס עצמה, הזמן שהחולה מפרכס פרכוס 'טוני קלוני'.

תקופת הזמן המופיעה לאחר פרכוס, בד"כ החולה מנומנם / שקוע / עייף במשך מס' דקות.

תקופת הזמן המופיעה לפני פרכוס, בד"כ החולה חש שהולך לקרות לו משהו.

שאלה מספר 5: מטופל 'לאחר התעלפות' או 'לאחר פרכוס'-מה יעזור לנו לזהות? ₍₇₀₄₎

אין בכלל קשר בין המצבים הללו, ממילא-אין מה להתבלבל.

לא ניתן ברמת השטח לחשוד יותר או פחות בין המצבים הללו.

בפרכוס האירוע הוא פתאומי וחד (ללא סחרחורת וכו') וכתוצאה מכך פעמים רבות מלווה לכך פציעה כתוצאה מהנפילה / נשיכת לשון. בנוסף, בפרכוס אופייני איבוד שליטה על סוגרים, וכן ההתאוששות והחזרה להכרה-איטיים יותר.

בהתעלפות האירוע הוא פתאומי וחד (ללא סחרחורת וכו') וכתוצאה מכך פעמים רבות מלווה לכך פציעה כתוצאה מהנפילה / נשיכת לשון. בנוסף, בהתעלפות אופייני איבוד שליטה על סוגרים, וכן ההתאוששות והחזרה להכרה-איטיים יותר.