בחן את עצמך
לפניך מספר שאלות לבחינה עצמית:
שאלה מספר 1:
מה נכון לגבי מטופל עם LVAD?
(567)
המכשיר למעשה מסייע בהעברת דם מחדר שמאל אל האורטה. התוויות להשתלת המכשיר: מטופל לאחר הסרה כירורגית של חדר שמאל בעקבות אוטם נרחב שגרם לנזק בלתי הפיך. כל המטופלים הללו יפונו תמיד לבית החולים הקרוב (סורוקה), גם כאשר מצבם יציב.
בדום לב, אין לבצע עיסויים מחשש לגרימת נזק מכני למכשיר ובמקביל סיכון ליצירת דימום תוך גופי עקב טלטול המשאבה סמוך לחדר שמאל. כמו כן, בדום לב יש לבצע הנשמות ובמקביל לבצע תפעול המכשיר על פני הגוף וגם הזרקת אדרנלין לווריד כמקובל
יש להתייחס לכל מושתלי LVAD כמו כל מטופל. בדיקת דופק, סטורציה, לחץ דם וכו'. ההבדל היחיד הינו באקג, אשר שם נראה מצב דמוי אסיסטולה, למרות פעילות מכנית לבבית תקינה.
במידה והוא מחוסר הכרה ו/או פרפוזיה לקויה יש לבדוק אם המכשיר מתריע על תקלה, או בעיה באספקת הכוח למכשיר. ווידוא תקינות חיבורים בין החיווט והצנרת למכשיר. אם כל הנ''ל לא הועיל וקפנו מתחת ל 20 במטופל עם טובוס, יש להתחיל עיסויים.
שאלה מספר 2:
בעת שימוש במנשם מסוג MEDUMAT standart A (מצ''ב תמונה בוואצאפ) מה התשובה הנכונה ביותר?
(564)
מטרת הבורר העגול שממוקם תחת נוריות האזעקה (רשום תחתיו MV) הינה: לכוון את מספר ההנשמות הרצויות בדקה. למשל אם מכוון למספר 9, אז המנשם ינשים בקצב של 9 הנשמות בדקה.
כדי להשתמש במנשם, עליי לדעת את משקל המטופל. בהנחה ומדובר בילד השוקל 20 ק''ג אז נכוון את בורר המנשם לצבע חום, 15 הנשמות בדקה, נפח 7 ליטר לדקה. במידה ומונשם עם טובוס, יכוון המנשם ל 45 מיליבאר מקסימום.
ניתן לשימוש במטופלים החל ממשקל 10ק''ג. אלא אם מדובר במצב assist ואז החל ממשקל 15ק''ג. במצב air mix מעורב גם אוויר אטמוספרי בהנשמה, כלומר ריכוז חמצן 55% עד 85%.
בעת פינוי מטופל מונשם לאחר פגיעת צלילה למשל אל תא לחץ (יוספטל, תל השומר, רמב''ם) יש להעביר למצב no air mix.
שאלה מספר 3:
מה נכון לגבי הטיפול באקלמפסיה/פרה אקלמפסיה?
(563)
במידה ויש התוויה למגנזיום אז המינון הינו 5 גרם, בתוך 100מ''ל d5w בהזלפה במשך 15 עד 20 דקות. במידה ויש דיכוי נשימה או ה''ק יש לקבל אישור לקלציום במינון 1 גרם, במשך 5 דקות
אם מפרכסת אז מתן דורמיקום ללא חיוג לאישור, מינון תוך אפי/שרירי 5 מ''ג. תוך וורידי 2.5 מ''ג. לאחר פרכוס, אז גם מתן מגנזיום במינון של 5 גרם, הזלפה במשך 15 עד 20.
פרה אקלמפסיה- מתן לבטלול במידה ולחץ הדם הסיסטולי מעל 160 ו/או דיאסטולי 110, באישור הרופא. מינון של 5 מ''ל כל 15 עד 20 דקות.
אם מפרכסת אז מתן דורמיקום ללא חיוג לאישור, מינון תוך אפי/שרירי 10 מ''ג. תוך וורידי 5 מ''ג. לאחר פרכוס אז גם מתן מגנזיום במינון של 4 גרם, במשך 5 עד 10 דקות, ללא חיוג לאישור.
שאלה מספר 4:
מה מהבאים נכון לגבי מילוי דוח רפואי?
(566)
ניתן למילוי ע''י משתלם קורס פרמדיק שנמצא מעל משמרת 20 של שלב ג' בקורס. בכל מקרה חובה על פרמדיק ר''צ לעבור על הטופס במלואו טרם חתימה.
ניתן למילוי אך ורק על ידי ראש הצוות (מורשה האטן). בכל מקרה חובה על פרמדיק ר''צ לעבור על הטופס במלואו טרם חתימה.
ניתן למילוי ע''י ראש הצוות (טיוטור) או משתלם (פרמדיק סטאז'ר) בשלב הסמכת/הרשאת אטן. באמבולנס רגיל- מילוי וחתימה על ידי הנהג או חובש מלווה (בתנאי שהוא חובש בכיר). בכל מקרה חובה על פרמדיק ר''צ לעבור על הטופס במלואו טרם חתימה.
מותר למילוי אך ורק על ידי פרמדיק ראש הצוות או משתלם קורס פרמדיק בכל שלב ג'. בכל מקרה חובה על פרמדיק ר''צ לעבור על הטופס במלואו טרם חתימה.
שאלה מספר 5:
הנך רוצה לפנות מטופל אובדני או חשד להפרעה נפשית מגבילה, ורופא המוקד הרפואי אישר שימוש פרמקולוגי לצורך סדציה/הרגעה. מה מהבאים נכון ביותר?
(565)
אין לבצע במהלך הטיפול שילוב של התרופות קטמין/דורמיקום/הלידול (עקב סינרגיזם). כמו כן, לקטמין אין מקום במצבים אלו.
מינון דורמיקום תוך וורידי 2.5 מ''ג או תוך שרירי 5 מ''ג או תוך אפי 10 מ''ג (בילדים 0.1 מ''ג לק''ג תוך שרירי).
מינון קטמין 1מ''ג לק''ג תוך וורידי, או 2 מ''ג לק''ג תוך שרירי, עדיפות לשריר הירך.
מינון הלידול החל מגיל 16 זה 5 מ''ג תוך שרירי. מעל גיל 75 מפחיתים מינון לחצי כלומר 2.5 מ''ג תוך שרירי.