שיעור משולש החיים (דף 8 מתוך 9)

בכדי למנוע את הפגיעה החמורה בתאי העצב מפעיל המוח מנגנון הגנה מיוחד. ברגע שמזהה מערכת העצבים מחסור באספקת החמצן מתחיל המוח "לחסוך באנרגיה" על-ידי ביצוע מינימום פעילות. כחלק מצמצום הפעילות המוח מפסיק להגיב לגירויים חיצוניים, מופסקות ההנחיות לאיברי הגוף השונים, לשרירי השלד ובסופו של דבר גם למערכות החיוניות, מערכת הנשימה ומערכת הדם.

המדד הטוב ביותר למצבה של מערכת העצבים הוא ההכרה.
הכרה היא המודעות של האדם לסביבתו החיצונית ויכולתו להגיב לגירויים חיצוניים, מאחר וברגע שתזהה מערכת העצבים מצוקה כלשהי (לדוגמא מחסור בחמצן) היא תצמצם את תגובתה לגירויים חיצוניים, ומדד זה ישמש הערכה טובה למצבה.

במעלה הגבוהה של סולם ההכרה נמצא אדם בהכרה מלאה, אדם זה יגיב היטב ובאופן הגיוני לכלל הגירויים סביבו - מערכת העצבים של אדם זה נמצאת במצב פעולה תקין.

במעלה התחתונה של סולם ההכרה נמצא אדם חסר הכרה. אדם זה אינו מגיב כלל לשום גירוי חיצוני, מרבית שרירי גופו יהיו רפויים והוא ישכב ללא תנועה – מערכת העצבים של אדם זה נמצאת במצב מצוקה קיצוני והוא נמצא בסכנת חיים.

לאורך סולם ההכרה נוכל למצוא גם רמות תגובה שונות לגירויים חיצוניים: בלבול, אי שקט, אפאטיות, תגובה לדיבור ותגובה לכאב בלבד. אדם שנמצא במצבים אלה נחשב כבעל הכרה חלקית או בהכרה מעורפלת.

צוות רפואי מיומן ידע לזהות את רמת ההכרה המדויקת ואף לעקוב אחר שינויים במצב זה. לצורך הבנת מצבו הכללי של הנפגע בכדי להגיש לו סיוע ראשוני נוכל להסתפק במצבים הבאים:




העובדה שאדם אינו בהכרה מלאה, מעבר לעובדה שהיא מעידה על מצוקה של מערכת העצבים, גם מסכנת באופן מיידי את חייו. כאשר מערכת העצבים מצמצמת פעילות, אובד מתח (טונוס) השרירים בגוף ונפגעים גם הרפלקסים ההגנתיים של האדם.

רפלקס היא סדרת פעולות "מתוכנתות מראש" שמפעיל הגוף במצבי חירום שונים בכדי לקצר את זמן התגובה.
לדוגמא, הרחקת היד בזמן מגע בגוף לוהט או בקוץ דוקר יתבצע עוד לפני שהמוח יספיק לעבד את הנתונים ולהבין מה גרם לתחושת הכאב, בדומה לכך תתבצע עצימת העין בזמן זיהוי גוף זר המתקרב אליה במהירות או הושטת הידיים קדימה בזמן נפילה.

בגוף קיימים גם רפלקסים פנימיים שתפקידם לשמור את נתיב האויר פתוח ולמנוע חנק: רפלקס הבליעה הדואג לאטום את פתח הקנה בזמן בליעה בכדי למנוע חדירת מזון אליו, או רפלקס השיעול הדואג לסלק גופים זרים שכבר חדרו לקנה הנשימה.

אדם שאינו בהכרה מלאה חשוף כאמור לסכנה עקב אובדן מתח השרירים והרפלקסים. הבעיה העיקרית המסכנת אדם שכזה היא חוסר היכולת לשמור על נתיב האוויר שלו.
נתיב האוויר יכול להיחסם כתוצאה מגוף זר שחדר לקנה, הפרשות המתרכזות בפה או צניחת בסיס לשון – "נזילה" של חלקה האחורי של הלשון לתוך הלוע עקב אובדן מתח השרירים וחסימה של זרימת האויר אל תוך קנה הנשימה.

בעיה זו – צניחת בסיס לשון הינה הבעיה העיקרית של אדם חסר הכרה ומהווה את הגורם העיקרי לחנק במבוגרים.