שיעור משולש החיים (דף 2 מתוך 9)

מערכת הנשימה:

תפקידה העיקרי של מערכת הנשימה הוא הכנסת אוויר עם חמצן מהחלל סביבנו לתוך הגוף וסילוק הפחמן הדו-חמצני החוצה.

האוויר חודר לגוף דרך הפה והאף, חלקם האחורי של האף והפה מחובר כך שהאוויר מתרכז בחלקו האחורי של הפה בחלל המכונה לוע.

מתחת ללוע, ממוקמים בגרון שני צינורות, הצינור האחורי נקרא וושט, תפקידו להעביר את המזון והשתיה לקיבה והוא חלק ממערכת העיכול.

בחלקו הקדמי של הגרון ממוקם צינור הבנוי מטבעות סחוס ומכונה קנה הנשימה, תפקידו להעביר את האוויר שהתרכז בלוע אל דרכי הנשימה התחתונות.

מעל פתחו של קנה הנשימה קיימת לשונית סחוס הנקראת מכסה הגרון או האפיגלוטיס, תפקידה להתיישב על פתחו של קנה הנשימה ולאטום אותו בזמן תהליך הבליעה בכדי שהמזון יגיע אל הוושט הממוקמת מאחור ולא יפול חלילה אל תוך קנה הנשימה.

בתוך קנה הנשימה, ממש מתחילתו קיימים זוג מיתרי הקול, על-ידי תנועה שלהם והזרמת אויר דרכם אנו מצליחים להשמיע קולות ולדבר.

קנה הנשימה יורד לאורך הגרון ומתפצל בסופו (בערך בקו הכתפיים) לשני צינורות קטנים יותר המכונים סימפונות.

כל סימפון מוביל לשק גדול הנקרא ריאה, בתוך הריאה מתפצל הסימפון עוד עשרות פעמים לצינורות קטנים יותר ויותר (סימפונוניות).
בקצה כל אחד מהצינוריות קיים אשכול בלוניות חלולות ודקיקות הנקראות נאדיות, הריאה שלנו היא בעצם שק המלא במיליוני בלוניות קטנטנות בהם מתרכז בסופו של התהליך, האויר שאנו נושמים.



כל אחת מנאדיות הריאה עטופה ברשת של כלי דם דקיקים. כאשר חולף הדם בסמוך לנאדית מתבצע דרך הדופן הדקיקה של הנאדית תהליך החלפת הגזים:
חמצן עובר מנאדית הריאה אל הדם ואילו פחמן דו-חמצני עובר מהדם אל תוך נאדית הריאה בכדי להיפלט אל מחוץ לגוף דרך מערכת הנשימה - בדיוק במסלול ההפוך מזה שדרכו הגיע החמצן לנאדיות.