בכדי ללמוד להגיש סיוע לנפגע, עלינו להקדיש קודם זמן קצר להבנת מבנה הגוף האנושי והתהליכים המתרחשים בו במצב תקין.
לאחר שנבין את אופן פעולתו של הגוף כאשר הוא מתפקד כהלכה נוכל להתחיל ולעסוק בבעיות ובמצבי החירום הרפואיים השונים.
אם נפרק את גוף האדם למרכיביו נגלה כי יחידת החיים הבסיסית ביותר בגוף היא תא. הגוף האנושי שלנו כולו בנוי מתאים מיקרוסקופיים.
בכדי שתא יוכל לחיות ולתפקד הוא זקוק לאנרגיה, את האנרגיה מייצר כל תא לעצמו בעזרת תחנת כוח פנימית הממוקמת בגרעין התא. לצורך יצור האנרגיה זקוק התא לסוכר וחמצן, במהלך ייצור האנרגיה מייצר התא פסולת בשם פחמן דו-חמצני.
אספקת חמצן רציפה היא תנאי הכרחי לתפקודו של התא.
במצבי חירום, כאשר תא לא מקבל אספקה שוטפת של חמצן, מפעילה תחנת הכוח הפנימית של התא מנגנון חירום הנקרא נשימה אנאירובית, בעזרת מנגנון זה מצליחה תחנת הכוח להמשיך ולייצר ללא חמצן כמות מינימאלית של אנרגיה הנדרשת בכדי להמשיך ולשמור את התא בחיים, אך בתהליך זה במקום לייצר כפסולת פחמן דו-חמצני מייצר התא פסולת בשם חומצה לקטית, כאשר מצטברת חומצה זו היא עלולה לגרום להרס התאים.
הפסקה של אספקת חמצן תגרום נזק לתא. קצב התפתחות הנזק שונה בין סוגי התאים השונים, לדוגמה מחסור בחמצן יגרום נזק לתאי עצב במוח בתוך דקות, לעומת זאת בתאי שריר יתפתח הנזק רק לאחר מספר שעות.
קבוצת תאים המתנהגים בצורה דומה יוצרת רקמה, לדוגמה: קבוצת תאי שריר תיצור רקמת שריר, קבוצת תאי עור תיצור רקמת עור וקבוצת תאי עצב תיצור רקמת עצב.
מספר רקמות שונות המחוברות ביניהן ופועלות יחד למטרה משותפת מוגדרות כאיבר, לדוגמה: הרגל בנויה מרקמת עצם, רקמת שריר, רקמת עור ומכלי דם המזרימים דם בניהם.
מספר איברים שונים המבצעים יחד משימה משותפת מוגדרים מערכת, מערכות הגוף השונות יוצרות את גוף-האדם עצמו.